יום חמישי, 31 באוקטובר 2013

יוטה המדהימה - עכשיו התמונות, ועוד קצת חוויות...

הפוסט הזה נכתב בקמפ מדוגם להפליא, אחד המפנקים שהיינו בהם עד היום, temple view resort - והוא נמצא בעיר הנחמדה st.george, במרחק שעה נסיעה מפארק זאיון. לפני יומיים עזבנו את זאיון בשל סופת גשמים ורוחות והגענו לפה כדי להעביר את הגשם בציויליזציה. בעוד יומיים אנחנו מתכוונים לחזור לפארק.

תקציר הימים האחרונים:
בברייס קניון בילינו בוקר נחמד ביותר. הילדים מילאו את חוברות הריינג'רס של הם ואף השתתפו בהרצאה של אחד הריינג'רים בנושא הגאולוגיה של הפארק. הם היו מאד מנומסים למרות שהריינג'ר היה חתיכת משעמם ומייבש...למרות ההרצאה המשעממת, הילדים שאלו שאלות ובסופו של דבר הבינו את העיקרון שהברייס נוצר כתוצאה מהתרוממות של ה-Colorado platoue שחולש על ארבע מדינות: אריזונה, יוטה, ניו מכסיקו וקולורדו. המעבר מאוקיינוס ליערות גשם למדבריות, יצר שכבות של צבעים, צורות וקניונים מדהימים. זה פשוט כייף לראות איך הם ממלאים את החוברות ברצינות תהומית, ממש התחילו להתלהב  - בעיקר מהסיכות (באדג'ים) שהם מקבלים כשהם מסיימים. הפעם, בנוסף לבאדג', הם גם קיבלו פאטצ'. איזה אושר.

מהברייס המשכנו בנסיעה על כביש 12 המהמם לזאיון פארק. כשהגענו לפארק השעה היתה כבר שש בערב - נכנסנו בדיוק בשעת השקיעה והמראות היו מדהימים. נזכרנו למה כל כך אהבנו את הפארק הזה בביקורנו לפני שלוש שנים. הקמפ של הפארק היה מלא אז נסענו לחניון הקראוונים הממוקם בצמוד למוטל quality inn בעיירה ספרינגדייל, ממש בצמוד לפארק. למחרת, ממש על הבוקר, פרקנו ארבעה זוגות אופניים, ונסענו ארבעתנו - רק ההורים - לסיור קצר בפארק. הילדים, כל השמונה, נשארו בקרוואנים. נסענו לבדוק אם התפנה סייט בקמפ של הפארק - לשמחתנו התפנה לנו מקום כייפי ביותר. חוץ מזה לקחנו לילדים חוברות ג'וניור ריינג'רס של הזאיון ועשינו עוד כל מיני בירורים במרכז המבקרים. אחרי שעתיים חזרנו לקמפ, מצאנו שמונה ילדים שבכלל לא שמו לב שיצאנו... (למה אנחנו לא נעלמים לעיתים קרובות יותר?!), הכנו ארוחות בוקר, קצת אינטרנט ועברנו לקמפ של הפארק ב-south campground, בלי חיבורים אבל עם טבע מדהים מכל עבר.
החלטנו שהיום הזה יהיה יום מנוחה וככזה הוא היה מושלם. קודם כל, הדבר הכי חשוב - היה ממש חם ביום הזה. כמעט 80 מעלות פרנהייט שהם בערך 24 מעלות צלזיוס (מרגיש כמו 16 מעלות...). בהתחשב בימים הקרים שעברו עלינו, 24 מעלות זה שיא הקיץ ואנחנו מקבלים בזרועות פתוחות ימים חמים כאלה...
אחרי התארגנות קצרה בסייט שלנו, משפחת קורין יצאה לטיול קצר בפארק בעוד שאנחנו החלטנו להשאר בקרוואן. הילדים עבדו על החוברות, סידרנו את הקרוואן - כל מיני דברים שחיכו לנו ולא היה זמן לטפל בהם, ובעיקר נהננו מהלא לעשות כלום. בין לבין, התלהבנו ממשפחת צבאים (mule deer) שהסתובבה לידינו. לאחר שעה בערך, משפחת קורין חזרה ואז התחילה החגיגה - הדלקנו מדורה ומנגל, קצת שיחקנו בחבל, הילדים היו עסוקים במשחק "קונטקט" שנמשך עד אמצע הלילה, עשינו פיתות בטאבון - היה ערב מקסים וכייפי ואפילו חם לשם שינוי...

למחרת קמנו מאד מאד מוקדם. החבר'ה הגדולים שלנו - יובל ויונתן, היו אמורים לצאת לטיול אתגרי ביותר יחד עם חגי ואוהד ושתי הבנות הגדולות שלהם - רוני וגלי. בעקבות שינויים במזג האויר וחשש לשטפונות וגשם, החלטנו לוותר על המסלול האתגרי הזה ולדחות אותו לפעם אחרת. במקום זה, טיילנו קצת בפארק עם האוטובוס של מערכת השאטלים המצויינת, הילדים סיימו את חוברות הריינג'רס והושבעו.
החלטנו לצאת מהפארק ולנסוע לעיר הקרובה st.george, כדי להעביר בה את ימי הגשם הקרובים. לאחר נסיעה של בערך שעה וחצי מזאיון, הגענו לעיר.

לאחר מספר ימים בטבע, הילדים נורא רצו מקדונלד'ס אז התמקמנו לנו בסניף מקומי שכלל גם ג'ימבורי צמוד. לשמחתנו, האיזור של הג'ימבורי היה ריק וכך יכולנו להתנחל במשך כמעט 3 שעות בסניף הזה. במשך השלוש שעות האלה, הגברים הספיקו לנסוע עם הקרוואנים לסוכנות הקרוואנים הקרובה לתיקונים קטנים. אנחנו, האמהות, ישבנו עם החבר'ה במקדונלד'ס, נהננו מאינטרנט חופשי, הילדים ראו עוד פרק בסדרה "השמיניה", השתוללו כאילו אין מחר....אחרי 3 שעות, רמזו לנו בעדינות שכדאי שנלך...
מהמקדונלד'ס, נסענו שני מטר לחניית הוולמארט המקומי. התמקמנו לנו בחנייה - שני הקרוואנים חונים זה לצד זה, כשמסביבנו עוד 20 קרוואנים בערך. זאת היתה חניית הוולמארט הכי עמוסת קרוואנים שראינו עד היום. וכך, בין שני הקרוואנים שלנו, הילדים הוציאו כסאות, ארגנו להם "מגרש משחקים" והיו מבסוטים - וזה אחרי שבילו שעות בתוך וולמארט בזמן שאנחנו, ההורים, שותים קפה בקרוואן בשקט...
אתמול העברנו את היום בבאולינג כייפי ביותר ולסיום היום, חזרנו לחניית הוולמארט שלנו והילדים קינחו את היום בצפייה ישירה של ה"אקס פקטור" - פרק הפתיחה של העונה בישראל.
היום בבוקר, נפרדנו כמעט בדמעות ממשפחת קורין. בלי שום תכנונים ובלי שום הכרות מוקדמת, יצא שטיילנו ביחד כמעט 10 ימים. החיבור של הילדים וגם שלנו ההורים, היה לא נורמלי ולא ייאמן. היה לנו גם טבע וגם עיר, הרבה צחוקים, הרבה ארוחות משותפות, מלא קפה...בקיצור - כייף כייף כייף! הם ממשיכים ללוס אנג'לס לפגוש את סבתא שלהם (ואח"כ ממשיכים לאוסטרליה ולניו-זילנד) ואנחנו נשארים בעיר הנחמדה הזאת לעוד יומיים בערך - מחר חגיגות ההלואין והילדים מאד מתרגשים. קנינו תחפושות , דלעת ואפילו שני דליים לאסוף את כל הממתקים ואנחנו לגמרי מוכנים ל-treek or treet. יש מחר כמה אירועים נחמדים בעיר , הרחובות והבתים לגמרי מקושטים ואצלנו בקרוואן כבר יש אוירת חג...נגה אפילו אמרה שהיא מאד מתרגשת...
זהו בינתיים. חוויות מזאיון  - בפוסט הבא. בינתיים מעלה תמונות מעשרת הימים האחרונים (לנו נדמה שכבר עברה שנה בהתחשב בכמות המקומות שראינו...).


קניון "הסוס המת" וקניונלנדס - "איים בשמיים" (עדיין בקרבת מואב)








תמונת פרידה מהמשרד של הקמפ האהוב עלינו במואב. גם הפקידה של הקמפ התלהבה מהטיול סובב ארה"ב לנו ונורא רצתה מזכרת מהילדים שלנו, שהפכו לדיירי קבע במכבסה או במשרד כדי להתחבר לאינטרנט...ללא ספק שמעו אותם היטב ברחבי הקמפ...





בדרך למוניומנט וואלי

  עומד לו הר שנקרא Mexican hat
כאילו מישהו בא והניח את הסומבררו...

 
ואז פתאום מתגלה העמק לפנינו. וזאת הדיוק הנקודה בה פורסט גאמפ הפסיק לרוץ...



מהתצפית על העמק מכיוון מרכז המבקרים, היינו עסוקים בשטויות...






אחרי המוניומנט וואלי, עצרנו לליינת לילה ב-goosneack. הגענו שתי דקות לפני השקיעה.


והיינו ממש ממש לבד





בבוקר המשכנו ל- 
natural bridge moniument


במגרש החנייה, ביקשנו מה"שכן" תמונה על ההארלי שלו, אותו הוא גורר...




בדרכנו לכיוון עמק הגובלינים, עוברים דרך גלן קניון



מגיעים לעמק הגובלינים רגע לפני החושך. פה אנחנו עוד לא מבינים לאיזה מקום מדהים הגענו

וככה נראית הזריחה מבעד לחלון חדר השינה שלנו בקרוואן.


ואז מתגלה לו כפר קרוואנים קטן בצל ההר


וזה שלנו...

ארוחת בוקר עם הקורינים - אחת מני רבות בעשרת הימים האחרונים


נגה ומאיה בירידה לתוך עמק הגובלינים


והנה הוא - עמק קטן, מלא בסלעי פטריות. מקום מושלם למחבואים




מתארגנים למשחק...











ממשיכים לטיול קצר בקניון סמוך














ממשיכים בדרכנו, חולפים על פני הפארק הלאומי - קפיטול ריף. בדרך, נגלים לנו מראות השלכת על רקע הסלעים האדומים מסביב.








ממשיכים בנסיעה, אנחנו כבר בתוך איזור האסקלנטה. מתקדמים לכיוון לינת הלילה שלנו - חניון ה-calf creek.
בבוקר, מתחילים לצעוד התוך "דשדשת הנחל" לכיוון המפל - calf creek. יום מושלם!

















 

מתקרבים לברייס קניון. בדרך כבר אפשר לראות את צריחי האבן, the hoodoos


עוצרים בכניסה לפארק - יום שישי בערב, ארוחת ערב חגיגית בקרוואן עם משפחת קורין



והנה הוא - הברייס קניון.





משתתפים בהרצאת הריינג'ר


ואחר כך, בזמן שהילדים עבדו על החוברות, אוהד וחגי ירדו לבד להליכה קצרה ומהירה במסלול היורד לתחתית ההר ועלו מהר בחזרה...



 
ולבסוף, כולם נשבעים את שבועת הריינג'רס - מקבלים תג ופאטצ'

 
 

יוצאים מהברייס, חולפים על פני הקניון האדום





ומגיעים לזאיון, רגע לפני השקיעה







את התמונות מהזאיון - בפוסט הבא. 

3 תגובות:

  1. זהו..הפסקתי לקנא בכם..מעכשיו אני מקנאה במשפחת קורין- על עשרת הימים המדהימים האלו!!! התמונות מעלות לי דמעות..אתם חסרים נורראאאא ועושים לי חשק מטורף לחזור אל המקומות האלו של לפני שלוש שנים ...אני גמורה סופית!

    השבמחק
  2. משפחה יקרה אתם מדהימים אתם כל כך יפים בכל הנופים עוצרי הנשימה האלה פשוט אי אפשר להפסיק להסתכל אני כבר חזרתי על התמונות איזה 100 פעמים סבתא ומון השתגעו מון בעיקר מהנופים ותמונות האושר שלכם סבתא מכמה שאתם נראים נפלא. הדרי כמובן שהפוסט שלך כל כך קריא, מעניין ומקרב אותי לחוויות שלכם. אני כבר ממש מרגישה את הטיסה מתקרבת והנה אני כבר אתכם ממש אוטוטו.... החזיקו מעמד עוד קצת והנה לאס וגאס אנחנו באים. נשיקות וחיבוקים והרבה אהבה

    השבמחק
  3. וואו!! איזה כיף לכם... אנחנו רואים את התמונות ומתים. אביטל ואני מתכננים את הטיול שלנו לאמריקה לפי התמונות שלכם, ותוהים מתי זה כבר יקרה. עוד 10 שנים לפי מה שנראה כרגע... דיכאון. אבל אתם נראים כל כך מאושרים, כיף לא לעבוד/ללמוד הא? נשיקות וחיבוקים לכולכם, גם מנדב. מתגעגעים ואוהבים

    השבמחק