מצרפת את כל יתר התמונות מהשבועיים האחרונים: סרסוטה, קורס צלילה והטיילת של ברדנטון
העיר סרסוטה - איזה יום סתלבט: הסתובבנו ברחובות ומצאנו רחוב שלם ובו ציורי גרפיטי על הכביש
את הגרפיטי הזה ציירה בחורה בשם ענת רונן. אין לנו מושג מי היא אבל משערים שהיא ישראלית...נכון?
ואז הלכנו לחוף הים שהתגלה כאחד המקומות המקסימים שהיינו בהם.
כמובן - טיילת, גני שעשועים, מסלולי אופניים, מסלולי ריצה, גן פסלים... גורם לנו כל הזמן לחשוב - למה אצלנו אין ?!?!
התפנינו לצילומים (יותר נכון, התפניתי...) אחד על אחד...
וסוף סוף הצלחתי למצוא זוג פנסיונרים נחמדים שמיד נענו לבקשתי לצילום משפחתי. מיותר לציין שאני אמא פדחנית, חגי מת כל פעם שאני רק חושבת על לתת למישהו את המצלמה, הילדים כבר לא יכולים לסבול שאני מעמידה אותם בפוזות... בקיצור - אין לי בעיה עם זה! אז הנה התוצר המשפחתי הדי חד פעמי...לפחות לשלב זה של הטיול...
ונגה - רק היא אוהבת את המצלמה, ובגדול!
מצאנו קרטיבים עם שני מקלות בכל קרטיב, מן המצאה אמריקאית שכזאת. מה רבה היתה השמחה...
מתחילים בנסיעה חזרה לכיוון ברדנטון-פלמטו, הפעם על הגשר.
ואז מתגלה יופיה האמיתי של סרסוטה
בכל מקום - מגרשי גולף אינסופיים
וכך נראות החזיתות של הבתים - או האחוזות שרואים מהכביש...
מעין "שיכון" לדוגמא - שכונה אמריקאית טיפוסית: הכל מתוקתק, הדשא מכוסח באותו גובה, לכל העצים אותם צבעים, הכל נקי ומצוחצח...אין, אין - תענוג!
וכך נראית החצר האחורית: לכל בית/אחוזה, יש גישה פרטית לחוף פרטי ובו עומדת יאכטה פרטית. והאגם הזה הוא פשוט "סניף" קטן של האוקיינוס הגדול... אחחח, כואב כמה שיפה פה וכמה שהחיים של האנשים פה קשים, קשים...
קורס הצלילה המדובר: הבחור בחולצה הצהובה הוא ג'ים המדריך. בחור מקסים, נעים ולבבי. שירת שנים בחיל הים ועם פרישתו פתח עסק של צלילה. הגענו אליו ממש במקרה וכמו כל הדברים הספונטניים והלא מתוכננים, מצאנו את הטוב ביותר בשבילנו.
המדריך השני בתמונה - זה אבא חגי שלימד כל השבוע את הילדים: אני לא רוצה להשמע מורתית מדי (בכ"ז מורה אז אין מנוס) אבל אין דרך אחרת להגיד את זה - מה שהילדים למדו בשבוע הזה: פיזיקה, פיזיולוגיה, אנטומיה וכמובן אנגלית - הם לא למדו במשך כל שנותיהם בביה"ס, ויסלחו לי כל המורים למדעים ולאנגלית גם יחד!!!
ומתרגלים נשימות בבריכה
ולסיום - טיול קצר שלי עם יואב ונגה בטיילת של ברדנטון.
שוב - טיילת מקסימה עם נוף מדהים. העברנו פה שעה כייפית במיוחד.
וגם הרכבת נוסעת פה על גשרים שחוצים את הים...
ובקצה של הטייל יש גם מגרש ענק לסקייטבורד ואופניים. זכינו לראות כמה הופעות רחוב מרשימות ביותר.
העיר סרסוטה - איזה יום סתלבט: הסתובבנו ברחובות ומצאנו רחוב שלם ובו ציורי גרפיטי על הכביש
את הגרפיטי הזה ציירה בחורה בשם ענת רונן. אין לנו מושג מי היא אבל משערים שהיא ישראלית...נכון?
ואז הלכנו לחוף הים שהתגלה כאחד המקומות המקסימים שהיינו בהם.
כמובן - טיילת, גני שעשועים, מסלולי אופניים, מסלולי ריצה, גן פסלים... גורם לנו כל הזמן לחשוב - למה אצלנו אין ?!?!
התפנינו לצילומים (יותר נכון, התפניתי...) אחד על אחד...
וסוף סוף הצלחתי למצוא זוג פנסיונרים נחמדים שמיד נענו לבקשתי לצילום משפחתי. מיותר לציין שאני אמא פדחנית, חגי מת כל פעם שאני רק חושבת על לתת למישהו את המצלמה, הילדים כבר לא יכולים לסבול שאני מעמידה אותם בפוזות... בקיצור - אין לי בעיה עם זה! אז הנה התוצר המשפחתי הדי חד פעמי...לפחות לשלב זה של הטיול...
ונגה - רק היא אוהבת את המצלמה, ובגדול!
מצאנו קרטיבים עם שני מקלות בכל קרטיב, מן המצאה אמריקאית שכזאת. מה רבה היתה השמחה...
מתחילים בנסיעה חזרה לכיוון ברדנטון-פלמטו, הפעם על הגשר.
ואז מתגלה יופיה האמיתי של סרסוטה
בכל מקום - מגרשי גולף אינסופיים
וכך נראות החזיתות של הבתים - או האחוזות שרואים מהכביש...
מעין "שיכון" לדוגמא - שכונה אמריקאית טיפוסית: הכל מתוקתק, הדשא מכוסח באותו גובה, לכל העצים אותם צבעים, הכל נקי ומצוחצח...אין, אין - תענוג!
וכך נראית החצר האחורית: לכל בית/אחוזה, יש גישה פרטית לחוף פרטי ובו עומדת יאכטה פרטית. והאגם הזה הוא פשוט "סניף" קטן של האוקיינוס הגדול... אחחח, כואב כמה שיפה פה וכמה שהחיים של האנשים פה קשים, קשים...
קורס הצלילה המדובר: הבחור בחולצה הצהובה הוא ג'ים המדריך. בחור מקסים, נעים ולבבי. שירת שנים בחיל הים ועם פרישתו פתח עסק של צלילה. הגענו אליו ממש במקרה וכמו כל הדברים הספונטניים והלא מתוכננים, מצאנו את הטוב ביותר בשבילנו.
המדריך השני בתמונה - זה אבא חגי שלימד כל השבוע את הילדים: אני לא רוצה להשמע מורתית מדי (בכ"ז מורה אז אין מנוס) אבל אין דרך אחרת להגיד את זה - מה שהילדים למדו בשבוע הזה: פיזיקה, פיזיולוגיה, אנטומיה וכמובן אנגלית - הם לא למדו במשך כל שנותיהם בביה"ס, ויסלחו לי כל המורים למדעים ולאנגלית גם יחד!!!
ומתרגלים נשימות בבריכה
ולסיום - טיול קצר שלי עם יואב ונגה בטיילת של ברדנטון.
שוב - טיילת מקסימה עם נוף מדהים. העברנו פה שעה כייפית במיוחד.
וגם הרכבת נוסעת פה על גשרים שחוצים את הים...
ובקצה של הטייל יש גם מגרש ענק לסקייטבורד ואופניים. זכינו לראות כמה הופעות רחוב מרשימות ביותר.
