התעוררנו במגרש החנייה של וולמארט לבוקר מדהים. אחרי כמה ימים של גשם
ורוח וקור, פתאום ראינו שמש. אמיתית! אפילו היה טיפה חמים. ביררנו באינטרנט מה
עושים בעיר בולדר, וגילינו שממש היום, מתקיים בעיר טורניר אופניים ארצי בפארק
האופניים העירוני. הזדמנות מצויינת לפרוק את האופניים שלנו ולצאת לסיבוב בעיר.
בולדר היא עיר אוניברסיטאית, מאד מאד יפה. בעונה זו, כמעט בכל רחוב
אפשר לראות את צבעי השלכת המהממים. העיר מלאה בשבילי אופניים ופשוט תענוג להסתובב
בה.
הגענו לפארק וואלמונט שם התקיים הטורניר. האמת, לא תארנו לעצמנו עד
כמה גדול האירוע הזה. מסתבר שטובי רוכבי האופניים ברכיבת שטח מכל רחבי ארה"ב
הגיעו לבולדר להתחרות בטורניר. היתה אוירה מדהימה, ממש קרנבל. התפעלנו מהארגון,
מהסדר, מהאוירה המדהימה – פשוט לקנא! מאות אלפי אנשים והכל מתקתק כמו שעון
שוויצרי....
סמוך למקום התחרות היה מגרש אתגרי ענק לחובבים. העברנו במקום כמה שעות
טובות בקפיצות עם האופניים ובהשתוללויות. החבר'ה היו מבסוטיייייים! . אחר כך מצאנו
מסלול מקסים שעובר בין השכונות היפהפיות של בולדר. היה מהמם! את היום סיימנו
באאוטלט השווה במיוחד של בולדר – קצת הצצנו לחנויות, קצת יובל היתה חייבת לקנות
משהו.... היה לנו יום מקסים, אחד הימים היותר כיפיים. אבל, וזה אבל גדול, בשלב הזה
כבר ידענו שתחזית מזג האויר לשבוע הקרוב היא זוועתית. מסתבר שקולורדו, למרות היותה
"דרומית", מאד מאד קרה. התחזית הראתה שיש צפי לסופות שלגים בשבוע הקרוב.
אנחנו, בהמשך ישיר להחלטה שלנו בדרום דקוטה, לא מוכנים יותר להיות בקור. האמת,
התבאסנו. היו לנו מלא תכנונים לקלורדו. זאת אחת המדינות שממש תכננו להשתקע בה. אבל
אין טעם להיות במקום שאין שום אפשרות לטייל בו, ועם כל הכבוד לקרוואן שלנו – להיות
סגורים בתוכו עם ארבעה ילדים – זה תענוג מאד מפוקפק. לכן, הכנו ארוחת ערב בחנייה,
התקלחנו ו...שוב, החלטנו לצאת לדרך כשהילדים ישנים. דרך אגב, הילדים מאד מאד
התלהבו שאנחנו נוסעים בזמן שהם ישנים. הם היו מאד מבסוטים כשהתעוררנו היום בבוקר
בקולורדו.
אז אחרי כל היום הזה, שהיה מעייף במובן הטוב של המילה, חגי תפס את ההגה
בשעה 19:00 והתחיל לנהוג מערבה, על כביש 70, לכיוון יוטה. כביש 70 חוצה את רכס הרי
הרוקי'ס האמריקאיים ומטפס מאד מאד גבוה. הנסיעה על הכביש היתה מלווה ברוחות, גשם
שלא הפסיק לרדת, שלג במקומות הגבוהים - באיזשהו שלב של הנסיעה טיפסנו לגובה של
10,200 פיט, שם כבר השלג נערם בצידי הדרך – ובעיקר התאפיינה בכבישים צרים, עליות
מסוכנות וירידות מסוכנות עוד יותר. בקיצור – נסיעה סיוט! תוך כדי הבנו, שאנחנו
בכלל נוסעים בדרך נופית, וראינו בזכות הירח הכמעט מלא, את הצוקים משני צידי הכביש
ואת הקניון הענק שנסענו בתוכו. היתה איזושהי תחושת החמצה. אנחנו בטוחים שזה אחד
הכבישים היפים שבהם נסענו. יחד עם זאת, כשקמנו בבוקר, ראינו בחדשות שהכביש נסגר
עקב כמויות אדירות של שלג שנערם בלילה. היה לנו מזל גדול – אם היינו מתמהמהים
בקולורדו, ייתכן שלא היינו יכולים לצאת ממנה....
בכל אופן, לאחר 5 שעות מתישות, הגענו לעיר grand
junction, כמעט גובלת במדינה יוטה. נכנסנו כהרגלנו
בקודש לסניף וולמארט המקומי וצללנו למיטה, הרוסים מעייפות. מחר בבוקר אנחנו חוצים
למדינת יוטה, שם – עפ"י התחזית – צפויים 10 ימי שמש וחום! יש למה לצפות...
מדהים שמצאתם את בולדר במצב כזה יפה העיר היתה על סף הרס כשהייתם ברוקיס הקנדיים בשל גשמים עזים שגרמו לשטפונות ששטפו את העיר. שמחה שהיה לכם כייף. המשיכו להנות מחכה לתמונות.
השבמחקקולורדו אולי דרומית משאר המקומות שהייתם בהם, אבל הרבה יותר גבוהה... מערבית לבולדר יש הרים מהגבוהים ביותר בארה"ב, הרבה יותר מאלו של מונטנה. זה משפיע מאד על האקלים וקולורדו לא פחות קפואה מאחיותיה הצפוניות. אבל תכל'ס, כיף לכם, שמרתם את קולורדו לטיול הבא!
השבמחק