עזבנו את קודי כשהיעד הבא שלנו הוא הר רשמור במדינת דרום דקוטה, אבל עד רשמור צריך לחצות את וויומינג וצפויים לנו עוד כשלושה ימי נסיעה. למי שראה את הסרט "ארץ קשוחה" של האחים כהן: הנופים שראינו בשלושת הימים שחצינו את וייומינג, האנשים והטיפוסים שפגשנו - כל אלה הזכירו לנו את הסרט ולכבוד זה הכותרת של הפוסט.
תכננו לעצור בדרך בעיר ת'רמופוליס שמפורסמת בהיותה מקור המים המינרליים הגדול ביותר בעולם. ראינו מלא פרסומים לכך עוד בקודי, והחלטנו לעצור בעיר ואולי אפילו לשחות בבריכות המינרלים המחוממות. הנסיעה מקודי לת'רמופוליס אורכת קרוב לשעה - שעה שבה היינו לבד על הכביש, מה שגרם לנו לתהות אם יש בכלל עיר כזאת ואם כדאי להגיע אליה.
אבל הדרך עצמה - יפהפיה, במיוחד המראות של עדרי אנטילופות הפרונגהורן המקסימות. וכמובן, המראות של ההרים המושלגים...
בסופו של דבר הגענו לאיזושהי עיר שנראה כי ראתה ימים יפים יותר...אפשר היה לראות את הנזקים של סופת השלגים בעיר והרושם הכללי היה של עיר עזובה ונטושה. בנוסף לזה מזג האויר היה קר, אפור ומדכא. כל אלה הורידו לנו את החשק לגמרי מהעיר הזאת. כמו קודי, גם כאן יש עונת תיירות מובהקת בחודשי הקיץ...
נכנסתי לברר בבריכות המינרלים, שאכן היו גדולות ומרשימות, אם אפשר להכנס. נאמר לי שמותר לשבת בלבד! רק 20 דקות ואחר כך חייבים לצאת. מכיוון שלחבר'ה שלנו ישיבה בבריכה בלבד בלי אפשרות לקפוץ ןלהשתולל , היא לא אופציה, עשינו מהר מהר חושבים, התייעצנו עם החבר'ה, ובפה אחד הוחלט שעוזבים את העיר. אז הנה שתי תמונות מביקור של 5 דקות בעיר ת'רמופוליס.
אחרי ת'רמופוליס, המשכנו בדרכנו מזרחה, כשבאופן מכוון בחרנו לנסוע בכביש הנופי מספר 16. במפות המקומיות הוא נקרא sweet 16, ואכן - sweet לגמרי! כביש מדהים ביופיו ואין פלא שהוא נחשב לכביש נוף. כל פעם שאנחנו עולים על כביש נופי אנחנו בטוחים שיותר יפה מזה כבר לא נראה... אבל כל פעם אנחנו מגלים מחדש נופים יפים ומדהימים יותר.
תכננו לעצור בדרך בעיר ת'רמופוליס שמפורסמת בהיותה מקור המים המינרליים הגדול ביותר בעולם. ראינו מלא פרסומים לכך עוד בקודי, והחלטנו לעצור בעיר ואולי אפילו לשחות בבריכות המינרלים המחוממות. הנסיעה מקודי לת'רמופוליס אורכת קרוב לשעה - שעה שבה היינו לבד על הכביש, מה שגרם לנו לתהות אם יש בכלל עיר כזאת ואם כדאי להגיע אליה.
אבל הדרך עצמה - יפהפיה, במיוחד המראות של עדרי אנטילופות הפרונגהורן המקסימות. וכמובן, המראות של ההרים המושלגים...
בסופו של דבר הגענו לאיזושהי עיר שנראה כי ראתה ימים יפים יותר...אפשר היה לראות את הנזקים של סופת השלגים בעיר והרושם הכללי היה של עיר עזובה ונטושה. בנוסף לזה מזג האויר היה קר, אפור ומדכא. כל אלה הורידו לנו את החשק לגמרי מהעיר הזאת. כמו קודי, גם כאן יש עונת תיירות מובהקת בחודשי הקיץ...
נכנסתי לברר בבריכות המינרלים, שאכן היו גדולות ומרשימות, אם אפשר להכנס. נאמר לי שמותר לשבת בלבד! רק 20 דקות ואחר כך חייבים לצאת. מכיוון שלחבר'ה שלנו ישיבה בבריכה בלבד בלי אפשרות לקפוץ ןלהשתולל , היא לא אופציה, עשינו מהר מהר חושבים, התייעצנו עם החבר'ה, ובפה אחד הוחלט שעוזבים את העיר. אז הנה שתי תמונות מביקור של 5 דקות בעיר ת'רמופוליס.
 |
ברגע שיצאנו מת'רמופוליס יצאה השמש, נהיה חם והכביש הנופי השתלב בשמש ובחמימות - היה פשוט מושלם! אפילו אני עליתי סוף סוף על מושב הנהג ונהגתי חתיכת דרך (כמעט שעתיים). בהתחלה הכביש מתפתל בין הרים וצוקים גבוהים ואנחנו מתחילים בטיפוס. ככל שהמשכנו לנסוע השמש הלכה ושקעה, פתאום התגלו סימני שלג בצדדים ואנחנו כבר כמעט בפסגות של הכביש, מוקפים בשלג מכל הכיוונים. באיזשהו שלב, ראינו אגם מדהים, חגי ניסה להכנס עם הקרוואן לדרך המובילה לאגם. הדרך היתה מכוסה בשלג וכך מצאנו את עצמנו קצת שקועים וקצת תקועים- רגע מפחיד שאני כבר ראיתי שחורות... בילינו כמעט חצי שעה בניסיונות להיחלץ מהשלג - הגלגלים של הקרוואן כבר היו די עמוק בתוך השלג וחגי עשה תמרונים של קדימה ורוורס ...נשמנו לרווחה כשיצאנו משם...
את 16 הק"מ האחרונים עד העיר בפאלו, עברנו במישורי שלג מרהיבים, עד שהגענו לעיר מנומנמת, חסרת ייחוד, שהיתה בשבילנו מקום להתנחל לחניית לילה. וכך, כהרגלנו, נכנסנו למקדונלד'ס, אכלנו ארוחת ערב וחזרנו לחנייה לשינה ואינטרנט חינם...
דרך אגב, בלילה הזה ניסינו להדליק את המזגן בקרוואן מבלי להיות מחוברים, כפי שהציע לנו צקי, בחור שעוקב אחרינו בבלוג, ווואלה - זה עבד! היה לנו חימום כל הלילה בלי חשמל. תודה צקי. כל יום לומדים משהו חדש ואנחנו מרגישים די אדיוטים שלא הבנו את זה קודם...
זהו, אין הרבה מה להוסיף על הדרך - התמונות אומרות הכל.
בבוקר שלמחרת, המשכנו בדרכנו - הפעם לעיר ג'ילט. הגענו לג'ילט לאחר שעה של נסיעה מבאפלו. היה יום שמש והחלטנו לנצל אותו במלואו. חנינו בוולמארט, פרקנו את האופניים ויצאנו לטיול אופניים בעיר. לשמחתנו, מצאנו פארק עירוני מאד נחמד עם שבילי אופניים מסודרים והעברנו קרוב לארבע שעות בנסיעה בשמש, כולל גן שעשועים שהצליח לשעשע אותנו במיוחד. היה כייייייייף.
חזרנו מהטיול לחניית וולמארט, קשרנו את האופניים ויצאנו למסעדה קרובה לארוחת צהריים. את המשך היום בילינו בבית שלנו, מחוברים לטלויזיה ונחים. לקראת ערב הלכנו לתחנת דלק קרובה למלא מים נקיים ולרוקן את המלוכלכים. זהו, אנחנו מוכנים לעוד לילה בלי חיבורים.
בבוקר שאחרי ג'ילט , המשכנו בנסיעה לכיוון רפיד סיטי בדרום דקוטה, ממנה אנחנו אמורים לצאת לכל הטיולים סביב הר רשמור. התחלנו בנסיעה על הכביש המהיר 90 לכיוון מזרח, כשבדרך קלטנו יציאה מהכביש לפארק מדינה בשם keyhole. לא ידענו מה זה אומר, אבל בשל סגירת הפארקים הלאומיים, אנחנו "מתנחמים" בפארקים של המדינה, ולכן החלטנו להעביר את הבוקר בתוך הפארק הזה. כמובן שגם פה היינו לבד. זה פשוט מדהים איך הכל נטוש וסגור בעונה הזאת. בכל אופן, נכנסנו לפארק שהוא כולו אגם אחד ענק וסביבו מקומות ישיבה וקמפינג. חנינו מש על שפת האגם, הכנו ארוחת בוקר והילדים ירדו עם חגי למים לדוג בפעם הראשונה בחכה החדשה שקנינו.
אחרי חוויות של הדיג (חגי נאלץ להכנס למים הקפואים להציל את החכה) ואפס הצלחות, המשכנו בנסיעה עד שראינו מרחוק את השלט המורה על הכניסה לדרום דקוטה.
לוויומינג עוד נחזור בהמשך רק לנסיעה קצרה, אבל בינתיים נפרדים. נעמת לנו מאד וייומינג
שוב אני מתפעלת מהתמונות שלכם כל הילדים נראים גדולים אני חושבת שהם גבהו. חגי יופי לראות גם אותך נינוח ושמח אתה נראה שזוף ואני תוהה איך הצלחת אם אתה כל כך סובל בקור ובשלג. פעלויות הביחד שלכם ממש מרנינות המשיכו לבלות ולעשות חיים. בעוד חודש בדיוק אנחנו נפגשים נחזיק מעמד ביחד. חיבוקים ומישוקים. כל המשפחה וכל העולם ואשתו מוסרים לכם אהבה כל הכבוד ואביבה מוסיפה שימותו הקנאים היא גם אוהבת אתכם.
השבמחקהתמונות שלכם כל כך יפות, ומעוררות קנאה. וחשק להצטרף אליכם. ארהב נראית פשוט ענקית ופראית. יאללה, תמשיכו לבלות... ילדים - אנחנו שולחים לכם נשיקות וחיבוקים רבים
השבמחקשמחתי לעזור!
השבמחקעד סוף הטיול שלכם אין ספק שאתם תהיו המומחים המובילים בארץ לענייני קרוואן.
הבלוג שלכם מדהים. תמשיכו ככה
צקי
וויומינג מדהימה. הסלוגן הרשמי שלה הוא Cowboy State ובצדק. אני אוהבת אותה מאד, כמעט כמו את מונטנה. ענקית, נופים מרוממי נפש במרחבים ובגודל, ואנשים מקסימים.
השבמחק