שבוע ראשון באורלנדו - וחוויית טבע יוצאת דופן...

בימים אלה ממש, אנחנו סוגרים שבוע ראשון באורלנדו - בירת פארקי השעשועים העולמית. תואר זה ניתן למקום הזה בצדק - לאן שלא נוסעים, לאן שלא מסתכלים ולאן שלא הולכים - אנחנו מוקפים בפארקי שעשועים, רכבות הרים, מתקני אקסטרים מטורפים, מסעדות ומזללות לרוב. והכל בענקקקק!
אבל רגע לפני שאנחנו מתחילים "לקרוע" את המקום הזה, משלימים את חובת הצלילה בברדנטון.

הילדים נכנסו עם אבא שלהם למים: הטמפרטורה - אי שם בסביבות ה-15 מעלות בתוך המים ובחוץ לא הרבה יותר חם. הים היה גלי עד סוער, הראות אפסית. בקיצור - תנאי צלילה קשים ביותר שלא היו מביישים את טובי ומנוסי הצוללים. ולמרות הקושי, החבר'ה נכנסו, עשו שתיים-שלוש נשימות מתחת למים ומיהרו לצאת. אז לצערנו, לא סיימו את הצלילות הנדרשות לתעודת הצוללן אבל ישלימו אותן במרץ - בשאיפה שיתחמם עד אז.

ויואבי נהנה בינתיים בים הקפוא..

רגע לפני שעוזבים את ברדנטון - כך נראים הפארקים של הקהילות לגילאי 55+: המתחם סגור ומסוגר, מוקף במים ומדשאות. מקום שכייף להזדקן בו וסתם לגור בו. אנחנו רק עשינו סיבוב במקום.

וזה חתן הבר מצווה - מזל טוב ילד! מתארגנים לצאת לחגוג!

במסעדת סטייקים מומלצת במיוחד.

ויום לאחר התאריך הרשמי, התפנינו לחגיגות האמיתיות: לבקשת הבר מצווה אנחנו ביוניברסל סטודיוס

שוב פעם סימולטורים בשלושה מימדים - הפעם בעולמם של המיניונים

והעיר ספרינפילד של הסימפסון - עולם חדש שנפתח רק השנה - חוויה מצחיקה ובלתי רגילה.

ואח"כ הסתובבנו ברחובות ניו יורק...וסן פרנסיסקו...

 ועוד רכבות הרים...

ועוד פעם מצעדים... זה אמנם לא המצעד של דיסני, אבל נחמד בהחלט.

לאחר יום גדוש של הופעות, סימולטורים, ריידים מטורפים, רכבות וכיף, אנחנו לוקחים אתנחתא ונוסעים לטבע. מרחק שעה נסיעה צפון מזרח מאורלנדו, נמצאת שמורת טבע קטנה ומהממת - blue spring. קטנה במונחים אמריקאיים, כמובן...
שמורה זו הינה פארק מדינה שבו נמצא אחד מיני עשרות המעיינות הפזורים בפלורידה. מעיין זה הינו למעשה אגם ענק, כולו מים מתוקים וחמים למדי, דבר שמושך את פרות הים, המנטי'ס, לבוא ושהות בו בחודשי החורף הקרים. אנחנו כבר פגשנו את המנטי'ס באפולו ביץ, אבל נאמר לנו שפה יש הרבה יותר.  הזמנו סייט בפארק והגענו ממש בבוקר. זכינו לאחד הימים היותר חמים ושמשיים מאז שהגענו לארה"ב! דבר מאד נדיר. עם כניסתנו, שאלתי את הריינג'ר אם נוכל לראות את המנטי'ס היום במעיין. בשיא הרצינות (שאח"כ בדיעבד הבנתי שזאת היתה ציניות) הוא אמר לי שהיום נספרו 143 מנטי'ס. תחקנו ואמרנו שזה הרבה מעבר למה שציפינו.
אז חיברנו את הקרוואן לסייט (בפלורידה כל פארקי המדינה מציעים חיבורי חשמל ומים לקרוואנים), פרקנו את האופניים והתחלנו בנסיעה קלילה לכיוון המעיין.

 קשרנו את האופניים ונעמדנו מעל המעיין - מעתה נקרא לו האגם כי המילה מעיין עושה לו עוול...גם אגם קצת קטן עליו...

ואז ראינו אותן!!! - הכתמים הכהים בתוך המים הינם המנטי'ס!

וגם תנין שהשתזף - יואב התעקש שזאת בובה כי הוא פשוט לא זז.

וכך הן נראות - ענקיות!!! והמים כל כך צלולים, במלא גווני כחול, טורקיז, ירוק. מקסים!

מדי פעם הן מרימות את הראש לנשום קצת...

בימים אלה, השחייה באגם אינה מותרת כדי לא להפריע למנטי'ס. אבל החל מה-15 למרץ, פותחים את כל האיזור המקסים הזה לשחייה ונופש.  קשה לנו להבין איך באיזור שורץ תנינים כזה אפשר לשחות....אבל המים מאד מאד מגרים ומזמינים.

לאורך כל האגם יש רצפת דק המיועדת להולכי הרגל. מסלול הדק מקיף את האגם והוא מתמשך לאורך היער. כייף לא נורמלי.

ופה בתמונה - אמא מנטי ושני הילדים שלה. באיזשהו שלב, נראה היה כאילו הם יונקים.

וזה התנין מקודם - בסוף הוא זז!

אחרי  בילוי של כמה שעות במחיצת המנטי'ס, החלטנו לשוט בקאנו לאורך האגם כולו, שמתחבר עם הנהר המקיף אותו
השיט עובר בתוך מעין ביצה, שיחי מים ועופות הקיפו אותנו מכל עבר. ההרגשה היתה כאילו אנחנו בשיט באפריקה.

נדהמנו מכמות עופות המים, צבי הים ושאר חיות וצמחים מיוחדים.

הכי אהבנו את משפחת צבי הים שראינו בדרך...

ומשפחת הדורסים הזאת - סוג של נשר מקומי.

והמשפחה הזאת - דוגמא למשפחה אמריקאית טיפוסית - בעוד אנחנו חותרים בקאנו, הם בסרט של ערוץ החיים הטובים - עושים מנגל על היאכטה הפרטית שלהם...

ולסיום הביקור באגם, זכינו לראות בשידור חי, מבצע חילוץ ימי: צוות גדול מאד של עובדים הגיע מהסי וורלד באורלנדו כדי להוציא מהאגם מנטי אחת ענקית ופצועה לשיקום בסי וורלד.
זה היה מבצע מסובך ומורכב, בעיקר בשל משקלה העצום של המנטי. סוף טוב, הכל טוב - באמריקה כמו בסרטים: כולם עמדו ומחאו כפיים לצוות המנצח!

אחרי החוויות של המנטי'ס והשיט, עולים על האופניים וחוזרים לקמפ. קדימה על האש - לא כל יום יש שמש וצריך לנצל אותה עד תום! הסטייקים היו מעולים...

ואחרי שסיימנו את האוכל, חגי ואני יצאנו לטיול אופניים  נוסף בשמורה והשארנו את החבר'ה למשחק מונופול.

זה הסייט הצנוע שלנו במקום המקסים הזה.

בערב, אחרי שסיימנו להתקלח ולהתארגן לשינה, התחיל לרדת גשם. ומאז לא הפסיק....
אנחנו כבר אחרי ארבעה ימים רצופים של גשם! פשוט סיוט! חזרנו לאורלנדו אחרי האתנחתא בבלו ספרינג, הספקנו כבר להיות באיילנד אוף אדוונטצ'ר - התאום של יוניברסל - ועדיין יורד גשם. בעת כתיבת שורות אלה, מתחיל סוף סוף להרגע. מחר אמור להיות פה שמשי וחם, נטול עננים. כולי תקווה. אנחנו כבר על סף הייאוש. יכול להיות שאנחנו הבאנו איתנו את הגשם והקור? כי זה ממש עוקב אחרינו....