מאית'קה אנחנו ממשיכים צפונה, ובמרחק חצי שעה נסיעה מהעיר אנחנו מגיעים לפארק המדינה טוגאנוק. משום מה, הג'י.פי.אס מוביל אותנו לתצפית העליונה על המפל אז אנחנו מתחילים שם ואחר כך יורדים לכניסה לפארק ומתחילם לצעוד מסלול קצר אל עבר המפל. מפלי טוגאנוק' שהינם הגבוהים ביותר במזרח צפון אמריקה (65 מטר לעומת ה-53 מטר של מפלי הניאגרה) היו פיצוי הולם על ווטקינס גלן שלא ראינו.
לשמחתנו הרבה, אנחנו מתמקמים בקמפ של הפארק - 22$ לסייט כולל חשמל ומים. אנחנו לבד לבד בקמפ הגדול, ולידינו שכנים בקרוואן מגרמניה. בערב, אנחנו מנצלים את המקלחות והשרותים שבקמפ כאילו זה שלנו, פרטי. היה ערב כייפי ביותר שכלל בעיקר הטענות של כל מכשירי החשמל, ארוחת ערב ומנוחה.
התמונה הזאת ממחישה את החיבור של המים הזורמים מההרים המפרידים בין ה"אצבעות" (שורה של חמישה אגמים מאורכים המזכירים כף יד פרושה) לתוך האגמים עצמם. ברע ממול ניתן לראות שהמים כחולים יותר בצורה משמעותית, וזהו כבר האגם הגדול - קיוגה.
אחרי טוגאנוק, אנחנו ממשיכים על כביש 89 לכיוון צפון, אחר כך עוברים לכביש 14 לכיוון העיירה sounds point ומשם לאורך אגם אונטריו על כביש 101 לכיוון רוצ'סטר. לאורך הדרך בתים יפיפיים על גדות האגם, חוות חקלאיות, ומטעי תפוחים. הכל כל כך פסטורלי ומצוייר. פשוט מקסים.
מכאן הדרך כבר ממש קצרה למפלי הניאגרה הגדולים. אבל לנו יש עוד זמן ואנחנו מחליטים לעשות עצירה בעיר רוצ'סטר. על כך בפוסט הבא.
איזה יופי של נופים כולכם נראים כל כך שלווים ומשולבים ביופי הזה תענוג גדול. שוב כמו באורלנדו התמונה הזוגית שלכם צופים על הנהר מדהימה המון נשיקות ואהבה ביי.
השבמחק