את הפוסט הזה אני כבר כותבת מהבית בישראל. עבר בדיוק חודש מאז שהיינו בניו אינגלנד. מאז הספקנו כל כך הרבה...האמת, נקלענו לקשיים טכניים הכוללים מחשב אחד שבור, מחשב אחד שלא ניתן להתחבר בו לאינטרנט ובעיקר ווי.פיי מאד מאד לא משכנע. על כל אלה נוספו עייפות וסתם חוסר חשק....בקיצור, היה לי ברור שמיד עם חזרתנו לארץ אתיישב בחזרה על הבלוג ונסכם את החודש החסר. אז חוזרת אחורה, ליום שבו נכנסנו לוורמונט - על כך עוד הספקתי לכתוב בקצרה בפוסט הקודם.
מצאנו קמפ נחמד ביותר בניו המפשייר, ממש על הגבול עם וורמונט ליד העיר הציורית ברט׳לבורו. לאחר יום מנוחה בקמפ, החלטנו לבלות בעיירה הסמוכה. חלמנו על איזה קפה שווה ועוד יותר על עוגה מפנקת. הגענו לעיירה המנומנמת משהן בסביבות שש בערב. היה חם בחוץ, שמש מקסימה - ממש אחה״צ מושלמים לבילוי. מצאנו מקום חנייה מצויין ממש במרכז העיירה וירדנו להסתובב. לקח לנו בדיוק שתי דקות לקלוט שהעיר כבר מזמן הלכה לישון.הכל היה סגור - כל החנויות, כל המסעדות, כל בתי הקפה.ואפילו לא היה יום ראשון. ככה זה במקומות האלה. בשעה ארבע סגרו את העיר. חזרנו מבואסים לקמפ. לפחות הצלחנו לצלם כמה תמונות..
העיירה ברת׳לבורו
חניית מלכים. בשלב הזה עוד לא הבנו איך כל כך מהר מצאנו חנייה ועוד במרכז העיר...
לאחר ארבעה ימי מנוחה בקמפ בניו המשפייר, יוצאים שוב לדרך - הפעם לכיוון העיר גלוססטר במדינת מסצ׳וסטס. נוסעים בדרכים ציוריות, כבישים מתפתלים בתוך יערות, בתים יפיפיים, גינות מטופחות. וראינו גם את הדבר הזה -
בית הזוי שכולו מצופה בלוחיות רישוי.
מגיעים לגלוססטר. עיר נמל מקסימה השוכנת ממש לחופי האוקיינוס. אנחנו פה לטובת שייט לוויתנים. מגיעים מוקדם בבוקר לנמל, נכנסים לחנייה וחונים בין הסירות...
רגע לפני שהשייט מתחיל, חגי ואני יוצאים לסיבוב מהיר בעיר, בעיקר באיזור הקרוב לנמל. העיר, הנמל ומזג האויר המעונן - כל אלה מחזירים אותנו לאנגליה. מדהים כמה שנראה פה אותו דבר.
בשעה 10 בבוקר, אנחנו עולים על השייט. מתיישבים בקומת הביניים ומחכים לצאת להפלגה.
השייט קצת מנומנם בהתחלה. המראות הם של הנמל והבתים לצידי החוף.
לאחר כמעט שעה וחצי - כבר התחלנו להתייאש - מגיעים לאיזור של דגה מרובה. מכל עבר אנחנו מוקפים בעשרות לוויתנים, סילוני מים שניתזים ממש לידינו וגם כריש אימתני ששוחה לו בין הלווייתנים. מופע טבע במלוא הדרו. אחת החוויות היותר מרשימות שהיו לנו בטיול הזה ללא כל צל של ספק. עמדנו כמעט שעה שלמה באמצע הים וצפינו במופע לווייתנים עוצר נשימה.
וכמובן סנפירי ענק שמונפים אל על. מחזה עוצר נשימה!
לאחר השייט אנחנו ממשיכים לעיירה הסמוכה - רוקפורט. עוד עיר נמל מקסימה וציורית. הפעם אנחנו משאירים את הילדים בקרוואן ויוצאים להסתובב ברחובות. בסה״כ שני רחובות קטנים, מלא בתי קפה נחמדים, גלריות צבעוניות ומסעדת לובסטרים אחת ומצויינת!
במסעדה בוחרים את הלובסטר הרצוי, מהאקווריום הוא נכנס ישירות לתוך המים הרותחים ומוגש לצלחת עם חמאה מומסת וקצת לימון. יאמייייי.
ביום למחרת, אנחנו מתחילים להתקדם אל עבר בוסטון. על הדרך, עוצרים במתחם טרמפולינות גדול שבו הילדים מבלים כמה שעות בקפיצות.
באותו היום אנחנו מגיעים לקמפ שבו נשהה בימים הקרובים. מדובר בקמפ הממוקם בסטייט פארק הסמוך לבוסטון - וואמפטוק. הפארק נמצא בעיר הינגהאם הקרובה לבוסטון. לאחר חיפושים ממושכים ומאומצים, הבנו שבבוסטון קשה מאד - עד בלתי אפשרי - למצוא קמפ הממוקם בתוך העיר. החלטנו להעמיד את הקרוואן בפארק הקרוב ביותר ולהשכיר רכב גדול שילווה אותנו בימים הקרובים. בינתיים, הקרוואן עומד מחובר לחשמל כל היום ומבחינתנו זה הכי חשוב.
השכנים שלנו בקמפ - חבורת היפים, ילדי פרחים שעדיין מסרבים להתבגר, קומונה שלמה שמתגוררת בקרוואן ומנהלת חיים שיתופיים. המטרה של החבר׳ה האלה, לעבור בערים באמריקה ולגרום לאנשים לצחוק, לחייך ולהגיד ״כן״ לחלומות שלהם. הם שמחו לראות אותנו והתלהבו מהעובדה שאנחנו אומרים ״כן״ כל בסיס יומי לחלומות שלנו...
מממשת את זכותה כילדת יומולדת לישון במיטה של אמא ואבא...
a
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה