וורמונט - ההרים הירוקים

נכנסנו למדינת וורמונט היפיפיה. מסביבנו הכל ירוק -אבל עדיין לא ירוק ממש אלא רק תחילתו של ירוק. אצלנו בישראל זה כבר נחשב לירוק ממש...
אנחנו חולפים על פני וורמונט, קצת נוגעים בקצה הדרום מערבי שלה, בדרכנו לניו אינגלנד, ובכל זאת נהנים מכל רגע.

הנופים מזכירים את צרפת - ״ההרים הירוקים״, משמעותם בצרפתית - וורמונט. אנחנו נוסעים בין ההרים ומשתגעים מכל המים בצידי הדרך, מזרימת הנחלים, מהפריחה המקסימה ומהבתים הבודדים היפיפיים.

וורמונט נחשבת לייצרנית המייפל הגדולה בארה״ב, מה שמחייב עצירה בחוות מייפל. בדרך אנחנו מוצאים חווה משפחתית קטנה. נכנסים ומגלים מקום מקסים. בעלת הבית נשואה לבן המשפחה שהוא כבר דור שלישי בעסקי המייפל, נצר לשושלת מפוארת של ייצרני מייפל.
ייצור המייפל במשפחה עדיין מסורתי, כמעט ללא שום טכנולוגיה. את המייפל אוספים ישירות מהעצים הגדולים באמצעות צינורות המוחדרים ישירות לתוך העץ. באמצעות מערכת משאבות, המיייפל זורם לתוך מיכל גדול הממוקם ביער בין העצים. לאחר מכן, אוספים את המיכל הגדול ומביאים אותו למפעל המשפחתי, שם יוצקים אותו למכונת זיקוק המפיקה את הנוזל הטעים.

המפעל המשפחתי הוא מעין חדרון קטן שבו נמצאת מכונת הזיקוק, קמין אדים כדי שיהיה חם ולח ומטבחון קטנטן שבו בעלת הבית מכינה כל מיני גודי׳ס מהמייפל - סוכר מזוקק, גלידה מעולה, עוגות ועוד ועוד.

המייפל מגיע בארבעה טעמים - תלוי במידת הזיקוק: מייפל כהה עובר תהליך זיקוק ממושך יותר ואילו מייפל בהיר עובר תהליך זיקוק מהיר יותר. כמובן שהיו טעימות וזכינו לטעום מכל סוגי המייפל שבמקום. אהבנו את המייפל הכהה שלו יש ממש טעם של מעושן של עץ...מעולה, ולא מזכיר בכלל את הטעם התעשייתי של המייפל מהחנות.

וכך זה נראה ביער: מערכת שלמה של צינורות המייפל המחוברים למיכל, עוברים בין כל העצים שבשטח המשפחה. ויש מליון כאלה לאורך צידי הדרכים.

אחרי הביקור המקסים, ממשיכים בנסיעה, חולפים שוב ושוב על פני הירוק והמים...

וגם רואים את הגשרים המקורים הרבים שבדרך

חולפים כל פני עיירות ציוריות מקסימות, בתים יפיפיים וצבעוניים. פשוט תענוג.

מסיימים את היום המקסים בוורמונט היפיפיה בחציית הגשר למדינת ניו המפשייר - חוצים ומתמקמים בקמפ חמוד למשך ארבעת הימים הבאים למנוחה.