שבוע אחרון בלוס אנג'לס - להתראות קליפורניה....

אנחנו כבר עמוק עמוק באריזונה אחרי שעזבנו את קליפורניה לפני שלושה ימים. אבל לפני הסיפורים מאריזונה, חוזרת רגע אחורה לסיכום קצר של השבוע האחרון בקליפורניה.

לאחר הביקור של סבתא מינה נשארנו עוד כמה ימים בלוס אנג'לס. את היום הראשון בלי סבתא, ניצלנו לטובת מנוחה והרגעות. החלטנו לתת לילדים יום שלם של אינטרנט וטלויזיה בקמפ וחגי ואני פצחנו בסוג של נקיון פסח בקרוואן, כולל מאתיים מכונות כביסה, החלפת מצעים, תספורות לבנים, בישולים ועוד ועוד. זאת גם סוג של מנוחה כי כשהכל היה נקי ומסודר, היה כייף ואושר גדול.....שהספיק בדיוק עד למחרת, עד לפיפי הראשון בשרותים הנקיים....

בכל אופן, אחרי הנקיון והסדרים, עזבנו את הקמפ שלנו באנהיים. הכנסנו את הקרוואן לטיפול (שכלל גם נקיון ושטיפה- אחרי 3 חודשים של גשם, בוץ ואבק – קיבלנו בחזרה קרוואן נקי ומצוחצח ולבן!) ומשם נסענו לאיזשהו אאוטלט במרחק חצי שעה מאנהיים בו נוכל להעביר את הזמן ואת הלילה הקרוב. מצאנו מקום מקסים, הילדים נכנסנו לסרט ולנו היו שעתיים של לבד. את הלילה הראשון אחרי הקמפ המפנק, בילינו בחנייה של low's – חנות לענק סטייל הום סנטר, שהדבר הכי טוב בה הוא האינטרנט החופשי שניתן להשתמש בו בכל מקום בחנייה. בילינו את הלילה הראשון עם "האקס פקטור" ושיחות ווטס אפ עם הארץ. למחרת בבוקר, קמנו ממש מוקדם והשלמנו את חובתנו לביקור נוסף בדיסנילנד, הפעם בפארק "קליפורניה אדוונצ'ר". עם סבתא כבר היינו בדיסנילנד המקורי והספקנו להתרשם מכל הדמויות המוכרות והאהובות. קליפורניה אדוונצ'ר, הוא פארק נוסף של דיסני, קצת יותר אקסטרימי, חדש יותר ומתרכז בעיקר בדמויות מתוך סרטי דיסני החדשים יותר – במיוחד אלה של דיסני פיקסאר. החידוש המרכזי של הפארק הוא עולם המכוניות מהסרט "מכוניות". מתחם שלם בפארק שמעוצב עפ"י הסרט ונחשב לאטרקציה המרכזית של הפארק. לפני 3 שנים כשביקרנו בפארק, ראינו שלט ענק המודיע על הקמתו ובנייתו של מתחם זה ועכשיו סוף סוף זכינו גם להיות בו. מיד עם כניסתנו לפארק, הבנו שכל מליון האנשים שבתור רצים למתחם החדש הזה. בהחלטה של רגע, פנינו דווקא לאיזורים הישנים יותר של הפארק, אלה שאנחנו מכירים וזוכרים טובה מביקורנו הקודם. זאת היתה החלטה חכמה מאד כי הפארק כולו היה לרשותנו – היינו לבד לבד בכל המתקנים, כולל רכבת ההרים שהילדים פעמיים, המתקן החדש של "באז-שנות אור", העולם של אריאל בת הים, הרכבת הרים של  גופי ועוד ועוד. אחרי שסיימנו את כל היתר, לקחנו "פאסט פס" – כרטיס לקיצור התור, למתקן ה"סוארין" – דאייה מעל שמי קליפורניה, ועד שהגיע הזמן שלנו, הלכנו למתחם המכוניות וראינו שוב את כביש 66 המוכר והאהוב – הפעם בעיצוב דיסני. פשוט מדהים. אפילו ראינו העתק מושלם של תחנת הדלק שצילמנו בכביש המקורי. זה היה כמו לצעוד לתוך הסרט המצוייר. לא היתה ברירה – גם אנחנו עמדנו בתור – שעה וחצי!!!!, כדי לזכות ולהשתתף בתחרות המכוניות של ספידי מקווין. העמידה בתור היתה מעייפת אבל שרדנו אותה בגבורה ובידיעה שממילא את כל יתר המתקנים בפארק כבר עשינו...המתקן עצמו – בערך 5 דקות של נסיעה בתוך הסרט כולל מירוץ מכוניות לסיום - היה שווה, הילדים נהנו. זה כנראה היה התור האחרון בחייים שלנו, לא עוד...

אחרי "מכוניות", רצנו לתור המקוצר של ה"סוארין" ואז סוף סוף נחנו ואכלנו במסעדת המבורגרים מפנקת בפארק. את המשך היום בילינו בהשלמת מתקנים, עוד סרט 3 מימדים, המצעד המפורסם של כל דמויות פיקסאר ועוד ועוד. בסוף היום, חגי לקח את הבנים ונגה לדאייה נוספת בסוארין ויובל ואני נשארנו לראות את מופע האורות והלייזרים המפורסם – הפעם כמובן, מלווה בשירי קריסמס, בכיכובו של אולף – בובת השלג מהסרט "פרוזן". היה מקסים. חזרנו לקרוואן כשבקרע עוד הספקנו לראות את הזיקוקים מהפארק השכן...סיום מושלם לחוויית דיסני שלנו. נכנסנו לקרוואן שחיכה לנו בחנייה מעולפים, מותשים ומרוצים. הילדים – היו מוכנים לחזור כבר ביום המחרת...

את הלילה הזה כבר ישנו באיזשהו סופר מקומי בעיר ולנסיה לאחר נסיעה של שעה וחצי בערך. הגענו לעיר הכי קרובה לפארק "סיקס פלאגס" – פארק רכבות אליו אנחנו חוזרים לאחר 3 חודשים.

את היום שלמחרת בילינו בעיקר ברביצה ומנוחה בקרוואן. חיפשנו בתכנת הניווט שלנו אאוטלט קרוב להעביר בו את הזמן ומצאנו לשמחתנו, את ה"אאוטלט של לוס אנג'לס", במרחק 10 ק"מ מאתנו. נשמע מבטיח... הגענו לשכונת פשע שבקושי מכולת היה בה. ככה זה כשמסתמכים על מכשירים....חזרנו לולנסיה ונכנסנו לסניף מקדונלדס שאף פעם לא מאכזב – הפעם רק להטענת המכשירים החשמליים ואינטרנט חופשי. השתלטנו על כל נקודות החשמל בסניף, מטעינים את המחשבים הניידים, האייפדים והפלאונים. ישבנו שם קרוב לשעתיים ובמקביל עשינו מקלחות בבית שלנו שעמד בחנייה. את הלילה הזה ישנו בסניף המקומי של חברת "קמפינג וורלד" (החברה ממנה אנחנו שוכרים את הקרוואן) שגם אישרו לנו לישון במקום וגם עשינו שם דמפינג בחינם וגם היה שם אינטרנט חופשי. איזה לוקסוס! זה היה כמו סוג של קמפ בחינם רק בלי החשמל....

למחרת בבוקר, התעוררנו לבוקר גשום ורטוב במיוחד. תכניותנו לסיקס פלאגס היו מוטלות בספק. החלטנו שנעבור בפארק – אם נראה שיש גשם נחפש קמפ להעביר בו את היום. אם יתבהר נכנס לפארק ונמשיך בנסיעה לילית ליעדנו הבא. לשמחתנו הרבה, הגשם פסק – אמנם היה קר בטירוף, אבל התלבשנו היטב והיינו מוכנים לעוד יום בפארק שעשועים. בשלב הזה אני כבר רציתי למות....מיציתי לגמרי אבל מה לא עושים בשביל הילדים....

בגלל מזג האויר הקר ביותר, היו מעט אנשים בפארק מה שאפשר לנו כניסה כמעט חופשית לגמרי לכל המתקנים. מזכירה למי ששכח – לפני 3 חודשים התחלנו את הטיול שלנו בבילוי בפארק הזה. רכשנו כרטיס מנוי שנתי לכל המשפחה, כך שעכשיו בביקור החוזר, לא שילמנו בכלל. חגי והגדולים עשו את הרכבת "טאטסו", שנחשבת למהירה ביותר בפארק - פעמיים רצוף! אחר כך רצו עם נגה ויואב לעוד רכבת מהירה, משם לרכבת נוספת  - עליה פשוט התיישבו ועשו 3 תורות ברציפות. אפילו לא היו צריכים לרדת ולחזור לתחילת התור. בקיצור, היינו לבד, הרכבות עמדו לרשותנו והילדים היו מבסוטים ביותר. חוץ מהרכבות, זכינו להשתתף בעוד חוויה אמריקאית בפארק - במהלך היום הזה התקיימה בפארק תחרות ארצית לקבוצות של מעודדות וקבוצות ריקודים מכל בתי הספר התיכוניים בארה"ב. זכינו לראות את המעודדות בפעולה והרגשנו כמו בסרט "מעודדות צמודות". יובל היתה בעננים ונגה התעלפה מהריקודים. אחה"צ, כשסיימנו את כל הרכבות, חגי נשאר עם הבנים בחנייה ואני והבנות נשארנו לצפות במופע שהיה מתוקתק ומקצועי. קבוצות המעודדות עלו על הבמה אחת אחרי השניה וביצעו קטעי אקרובטיקה, עידוד בקולי קולות וקטעי היפ הופ מרשימים ביותר. האמריקאים, כמו תמיד, לא מאכזבים ברצינות התהומית שהם מייחסים לכל סוגי הספורט. וההתייחסות לעידוד – cheerleading – על אף שלנו היא נראית קצת מגוחכת – בשבילם זה הדבר הכי חשוב. הכל בתחרות הזאת – התלבושות, האיפור של הבנות, התסרוקות, השירים וקטעי העידוד, האקרובטיקה, הליווי הצמוד של ההורים והעידוד של הקהל – הכל היה פשוט מושלם וראוי להערצה וקנאה. גורם לנו לתהות כל פעם מחדש כמה אנחנו בישראל מרחק שנות אור – בעיקר בתחום הספורט אבל גם בהרבה תחומים אחרים. את הלילה שלאחר הפארק, בילינו שוב בחניון של "קמפינג וורלד". בבוקר התעוררנו עם סוג של התרגשות - לא מגזימה, עשינו קניות אחרונות, דמפינג, מילאנו פרופן ו...התחלנו בנסיעה ארוכה לארוכה לכיוון מזרח והדרום כשהיעד שלנו הוא פיניקס, אריזונה. על כך, בפוסט הבא.