בדרכנו לניאגרה, החלטנו לעצור בעיר רוצ'סטר. ראינו בספר של נטע דגני המלצה על מוזיאון ילדים מצויין בעיר והחלטנו שאין לנו למה למהר למפלים. הילדים, כמובן, מאד מאד רצו לחזור לביקור נוסף במוזיאון ילדים לאחר החוויה המטורפת ביוסטון.
המוזיאון ברוצ'סטר נקרא "סטרונג" (על שמה של מקימת המוזיאון שגם תרמה את כל אוספי הצעצועים שלה), אבל שמו השני הוא מוזיאון המשחק. ואכן, כשמו כן הוא - מקדש מפואר למשחקים, צעצועים ושאר אוספים מעניינים ומעוררי חשיבה.
במקום שתי קומות - בקומה הראשונה הילדים מתנסים בצורה חווייתית בעולמם של המבוגרים - עבודה בסופר מרקט, דואר, בית קפה, תאטרון, חדר חדשות ועוד. כמו כן , יש פה שחזור מדוייק של בית מתקופת המאה ה-19 - סלון, מטבח מסורתי, חדר ילדים ועוד. נגה אמרה שככה בדיוק חיים אצל האיימיש, ובגלל שהיא כבר מכירה אותם אז היא יודעת איך להפעיל את המטבח שלהם...
הקומה השניה מוקדשת כולה למשחקים וצעצועים - משחקי חשיבה והגיון, משחקי קוביות, משחקים של פעם ומשחקי מחשב מכל הזמנים.
המוזיאון עצמו גדול, מרווח, מקסים ומזמין את הילדים לגעת כמעט בכל דבר. הילדים מתרוצצים מדבר לדבר ולרגע לא משעמם. ובכל זאת, רק לשם ההשוואה (כי אי אפשר שלא להשוות) ביוסטון היה הרבה יותר מדעי. ההתנסות של הילדים היתה הרבה יותר ממשית והירידה לפרטים היתה מעוררת התפעלות ממש (כמו ההתנסות במעבדה לזיהוי פלילי, למשל, שם הילדים התבקשו לעזור בפיצוח טביעות אצבעות...). כמו כן, נדמה שביוסטון ההיצע לנוער יותר רחב - אם כי ליובל ויונתן ממש לא הפריע להשתטות עם נגה ויואב במשחקי הילדים.
בשורה תחתונה - מי שמגיע לאיזור ויש לו את הזמן לכך - מומלץ בחום. לעומת זאת, מי שמגיע ליוסטון - חובה חובה להכנס למוזיאון הילדים.
לאחר יום שלם ועתיר משחקים וכייף, המשכנו בדרכנו אל עבר העיר ניאגרה פולס. בדרך עצרנו בעיר וויליאמסוויל לחניית לילה בחנות לואו'ס האהובה. עוד יום עמוס נגמר.
כרגיל אין מילים איזה כייף לראות אתכם כל כך שמחים מאיר וברוני כאן הם מוסרים דשחמה נשיקות ולהתראות עוד חודש ביי
השבמחק