ויוה לאס-ווגאס!!!

עברו כמעט שבועיים מאז הפעם האחרונה שעדכנתי את הבלוג. הפוסט האחרון נשלח מסנט ג'ורג' שביוטה, ממנה המשכנו בנסיעה היישר ללאס ווגאס. האמת היא שלא חשבנו שנגיע כל כך מהר לווגאס - היינו אמורים לבלות בקולורדו כמעט שבועיים, אולם כזכור, בעקבות מזג אויר גרוע במיוחד, ויתרנו עליה. לכן, הקדמנו להגיע ליוטה. וכך, לאחר שלושה שבועות של טבע מדהימים ביופיים, גם אנחנו ובעיקר הילדים - קצת התעייפנו מהטבע ומאד רצינו קצת עיר אמיתית. אבל בעצם, הסיבה המרכזית שמיהרנו לווגאס היא המפגש שלנו עם סבתא מינה שהגיעה לביקור. הילדים האמינו שכל עוד אנחנו בווגאס, סבתא תגיע מהר יותר...וכך, הגענו ב-3/11 בשעות אחה"צ. ידענו שיש לנו 9 ימים מלאים לנוח ולחרוש את העיר עד שסבתא מגיעה. התמקמנו לנו בקמפ מקסים מחוץ לסטריפ - sam's town rv park, בעלות מצחיקה של 22$ללילה. הקמפ הציע לנו חיבורים מלאים, אינטרנט - לא הכי מהיר אבל סביר פלוס, כבלים, חדר כביסה, בריכה מחוממת וג'קוזי והכי חשוב - שאטל חינמי שמוביל לסטריפ ודאון טאון.
הדבר הראשון שעשינו לאחר שהתמקמנו בסייט - עברנו על כל מליוני הברושורים והמפות שקיבלנו וחילקנו את תשעת הימים שלפנינו לפי אטרקציות. מראש החלטנו שבכל יום נעשה רק אטרקציה אחת וכך גם נוכל לנוח כמו שצריך. הכנו תכנית פעולה שכללה את כל בתי המלון השווים ביותר בסטריפ, את כל האטרקציות החינמיות שיש לעיר להציע, שופינג באאוטלטים הרבים שבעיר ועוד ועוד. תוך כמה דקות הבנו שכנראה גם חודש לא יספיק לכל הדברים שיש בעיר המדהימה הזאת.
לפני שלוש שנים, ביקרנו בווגאס ביקור חפוז ביותר שהותיר רושם עז ביותר. הילדים מאד מאד התלהבו אז מהעיר - אולי זה בעיקר בגלל המפגש שהיה לנו עם חברים - אבל הם ידעו בדיוק מה הם רוצים לראות ולאילו מקומות הם רוצים לחזור. הציפיות מווגאס היו מאד מאד גבוהות - רובן התממשו ובגדול!
אז מה עשינו כמעט שבועיים בווגאס? (לא ייאמן אבל בדיוק בעוד יומיים אנחנו סוגרים שבועיים במקום הזה).
הנה לפניכם, סקירה קצרה של כל ההיי-לייטס, המלצות וטיפים וכמובן - חוויות והתרגשויות...
בראש ובראשונה שהינו 8 לילות בקמפ, מה שהפך אותנו לסוג של דיירי קבע בין כל דיירי הקמפ. כמובן שנוצרו קשרים עם השכנים, עד כדי כך שהשכנה שלנו מהקרוואן ליד נתנה מתנת פרידה לילדים - 5$ לכל ילד למזכרת.
ניצלנו את הימים בקמפ לכביסות, בריכה, הרבה שעות אינטרנט וטלויזיה וכמובן גיחות לסטריפ באמצעות השאטל מהקמפ. אחרי 3 שבועות בטבע, הרגשנו כאילו אנחנו בסוג של בית וההרגשה היתה כייפית במיוחד. במהלך השבוע הזה, חגי ויונתן הספיקו גם להיות במשחק הפוטבול בליגת האוניברסיטאות שהתקיים באיצטדיון העירוני. המשחק בין הקבוצה המקומית - הרייבלס, מול אוניברסיטת יוטה. את החוויות מהמשחק אפשר לראות בתמונות...היה אושר גדול וכייף לא נורמלי - חווייה חד פעמית שהגברים לא שוכחים...
וקצת על "הסטריפ" - כשאומרים לאס ווגאס, מתכוונים בעצם לסטריפ. רחוב אחד ארוך, מפוצץ בבתי מלון עצומים בגודלם, נוצצים ומדהימים. הבילוי האהוב עלינו היה להסתובב בסטריפ, להכנס לבתי המלון השונים ולצפות בתפאורות הענק המקשטות את קירות בתי המלון. כל כניסה למלון/קזינו היא כמו כניסה לארץ אחרת.
חרשנו את הסטריפ כמעט לכל אורכו. במיוחד התרכזנו בקטע שבין מלון הארא'ס לניו-יורק ניו-יורק. על הדרך - נכנסנו לחנות הענק של קוקה-קולה: חנות מהממת ביופיה, עיצוב מקסים ובטוב טעם. הילדים הצטלמו על הדוב של קוקה-קולה - תעלול פרסומי יקר ומטופש שכמובן, כמו כל התיירים, גם אנחנו "נפלנו" בו. אח"כ המשכנו לחנות הענק של m&m - יפה אך לא יצאנו מגדרנו. בכ"ז אהבנו (כלומר הילדים אהבו) את הסרט ב-3D המוצג בחינם כל שעה עגולה בחנות (משהו דבילי במיוחד על סוכריה שמאבדת את האות M...). דרך אגב, הילדים ראו את הסרט וקבעו שגם סבתא חייבת לראות אותו . אז חזרנו עם סבתא שוב לצפות בסרט המהנה...
את מלון ניו-יורק ניו-יורק - מלון מקסים שמדורג אצלינו בין שלושת הראשנים - אהבנו במיוחד. ממש נותן את התחושה שהולכים ברחובות ניו-יורק. התיישבנו לנו בבית קפה נחמד ברחוב ניו-יורקי ואכלנו פיצה והמבורגר. היה טעים טעים וכמובן יקר. נהנינו לטייל בין רחובות מנהטן,
עוד מלונות שאהבנו: כמובן את ונציה - אולי היפה ביותר שבמלונות העיר. ההליכה ברחובות ונציה תחת שמים כחולים שמשנים את צבעם לפי שעות היום, ברקע גונדולות ששטות בין הסמטאות ומדי פעם שירה שבוקעת מגרונם של השייטים, הפסלים המדהימים לכל אורך הרחובות וכמובן כיכר סן מרקו המדהימה- כל אלה הותירו אותנו פעורי פה מרוב התלהבות. כל שנותר לנו הוא רק לקוות שגם ונציה האמיתית יפה כמו זו שבווגאס...
מלון פריז - גם אותו אהבנו מאד מאד - אולי דווקא בגלל העוגות הטעימות והקרואסנים שאכלנו בבלונז'רי שבקומת הקזינו. כמובן שגם כאן, כמו בונציה, הכל נראה כאילו נלקח ישירות מרחובותיה של פריס.
מלון מדהים נוסף בו ביקרנו - הבלג'יו. כמובן שראינו את מופע המזרקות המרשים. אבל חוץ ממנו, "התעלפנו" במיוחד מהשירותים - איזה נקיון, איזה צחצוח - תענוג. ביקרנו בגן הפורח שהיה עמוס בדלעות מכל הסוגים וכמובן שלא פיספסנו את תקרת הזכוכית המשגעת של צ'יהולי.
ואיך אפשר בלי הסיזר פאלאס המדהים - ממש תחושה כאילו ביקרנו ברומא. הכי אהבנו את ה"פורום" - מתחם החנויות הצמוד לפאלאס. שוב - תקרה מצויירת של שמים, מזרקות כמו ברחובות רומא והכי חשוב - חנות ה-H&M הכי גדולה בעולם (טוב, האמת שברגע זה, בעודי כותבת את הפוסט, נפתח הסניף החדש של הרשת בטיימס סקוור. יש למה לחכות...גם שם נהיה...).
חוץ מהמלונות הגדולים, ביקרנו גם בהרבה אחרים: "סירקוס סירקוס" - הילדים מאד אהבו את קומת משחקי המזל. אנחנו התנחלנו במקדולנלדס שבקומה זו והילדים התרוצצו בין המכונות. בין לבין גם הספיקו לראות מופע קרקס נחמד. המלון עצמו ראה ימים יפים יותר... סוג של מקום עלוב וגם די עצוב לעומת המלונות המפוארים שבסטריפ. עוד מלון שממש אכזב אותנו - ה"אקסקליבר" - מלון האבירים. מבחוץ הוא מאד מרשים. מפנים - ישן, ישן עד כדי מתפרק. ריח של טחב ועובש, שטיחים מקיר לקיר שמזמן עבר זמנם...
את המיראז' והטרז'ר איילנד - ראינו רק מבחוץ. לא עניין אותנו להכנס.
במלון הארא'ס יצא לנו להיות כמה וכמה פעמים - זה בעצם המקום שבו השאטלים מפארק הקרוואנים שבו היינו, עוצרים. בסה"כ התרשמנו שזה עוד קזינו אבל דבר אחד מאד מצא חן בעיננו: יש בקומה השניה חנות גלידה שנקראת ICEPAN, סוג של המצאה/פטנט של גלידה יפנית. את הגלידה מכינים במקום על משטח נירוסטה קפוא. הגימיק הוא המוכרים בחנות, שמקפיצים את הגלידה על המשטח הקפוא בתנועות קראטה. אנחנו זכינו לאכול את הגלידה שהכינה לנו אחת המוכרות היותר מסורות לתפקיד - סוג של מיאגי מקרטה קיד - שגם הקפיצה את הגלידה וגם ליוותה את העבודה בצעקות.
עוד מלונות בהם ביקרנו: ה"לוקסור "- הפרמידה מאד מרשימה מבחוץ וגם הספינקס נחמד מאד. מבפנים - לא נעים להגיד - ממש סתמי. ל"מנדליי ביי" הגענו באמצעות המונורייל - רכבת קלה שמחברת בין שלושת המלונות: אקסקליבר, לוקסור ומנדליי ביי. הרגשנו כאילו הגענו לעיר ענקית - זה פשוט מלון עצום בגודלו, יפה ואלגנטי. אבל זה כבר השלב שנהיינו עייפים מבתי מלון...
חוץ מהסטריפ, ביקרנו במלון סילברטון שמפורסם הזכות האקווריום הענק שבתוכו ומופע בנות הים ששוחות בתוך האקווריום. האקווריום באמת גדול ומרשים ואפילו יש בו מגוון גדול של דגים, כולל חתולי ים גדולים. אבל בת הים - זה כבר סיפור אחר...נכנסה בחורה למים והחלה לעשות סוגים שונים של תרגילים מתחת למים, תוך כדי שהיא מפזרת נשיקות לקהל שעומד צמוד לאקווריום- נו, איך לומר בעדינות - לקרוא לזה מופע בנות ים, זה קצת הרבה יותר ממה שזה. אפילו הילדים שלנו לא הבינו את פשר ההתעקשות לקרוא לזה מופע בנות ים...טוב - גם המופע הזה היה חינם וגם עליו זה סימנו וי.
עוד דברים שעשינו מחוץ לסטריפ - היינו פעמיים ברחוב פרימונט: פעם אחת לבד בערב שישי ובפעם השניה עם הילדים וסבתא. כמה שאהבנו את המקום המיוחד הזה. מקום עם אוירה מחשמלת, אנשים מוזרים - סוג של פריק שואו, מוזיקה מעולה, מופע האורות המדהים שמתחדש כל שעה עגולה. ומבחינתנו - הכי נהנינו מרחבת הריקודים המאולתרת שבה רקדו והשתוללו עשרות חבר'ה צעירים, תושבי המקום, שזה התחביב שלהם: על סופש הם מגיעים לפרימונט לרקוד ולשמח את התיירים. הם עושים זאת בשביל הכייף ולשם שינוי, לא מבקשים כסף... אחרי שבפעם הראשונה היינו ברחוב וראינו את החבורה, חזרנו לאותו מקום גם בפעם השניה. רצינו שהילדים שלנו יראו את החבר'ה המקסימים האלה, שהם לא פחות מרקדים מקצועיים. ניגשנו אל ה"כוכב" של החבורה, הצגנו את עצמנו והבענו את התפעלותנו. הוא, מצידו, היה מבסוט לאללה ונתן לנו את כתובת הפייסבוק שלו. היה מפגש מקסים.
עוד דבר חשוב שעשינו בווגאס - שופינג! סוף סוף, אחרי קניות משמימות רק בוולמארט, הגענו למקום שהוא גן עדן לקניות. ביקרנו בכל האאוטלטים: הפרימיום הצפוני וגם הדרומי, היינו ב-fashion mall, בפורום של הסיזר פאלאס וגם ב-town squer המדהים. אחרי שבועיים בווגאס, התחדשנו בנעליים, חולצות, מכנסיים, מגפיים ומה לא...אושר גדול מאד!!!
כשסבתא הגיעה לווגאס - אטרקציה בפני עצמה - עברנו למלון מקסים בשם desert rose resort. המלון ממוקם מאחורי מלון טרופיקנה, מרחק 5 דקות הליכה מהסטריפ. קיבלנו סוויטה עם שני חדרי שינה, סלון ענקי ומטבח מאובזר, 3 טלויזיות ושתי אמבטיות - פשוט חלום. הסוויטה מרווחת וגדולה, ואחרי חודשיים בקרוואן, ההרגשה כאילו הגענו לארמון. הילדים לא רצו לעזוב את החדר ומבחינתם המלון יותר שווה מהסטריפ...
אבל האטרקציה הכי גדולה בווגאס, היא ללא ספק - הנסיעה בלימוזינה ברחבי הסטריפ. ירדנו עם הילדים מהחדר ללובי והיינו אמורים לצאת לסטריפ. ברגע שפתחנו את דלת הלובי, חיכתה לנו לימוזינה שחורה ומפוארת אותה הזמנו מראש. הנהג פתח לילדים את הדלתות והזמין אותם להכנס - הם כל כך לא האמינו שזה קורה, שלא זזו ממקומם. היינו צריכים לשכנע אותם שזה בסדר והלימוזינה בשבילם. לראות את הפרצופים שלהם - היה שווה את כל הכסף. נסענו במשך שעה לאורך הסטריפ, עצרנו להצטלם ליד השלט המפורסם של ווגאס, חלפנו על פני מופע המזרקות בבלג'יו ונהנינו בעיקר מהמשקאות הקלים בתוך הלימוזינה ומהחוויה המדהימה הזאת. הילדים, אגב, הכריזו רשמית, שזאת האטרקציה הכי כייפית שהיתה להם עד עכשיו בכל הטיול.
ולסיום - קינחנו בהופעה של רוד סטיוארט בקוליסאום של הסיזר פאלאס. הלכנו רק חגי ואני. את הילדים השארנו במלון עם סבתא. היה סיום מושלם לשבועיים מהסרטים.
ועוד פרט קטן - אחרי כל כך הרבה קזינו, יצאנו בהפסד של 30$ אותם ביזבזנו במכונות ורווח מדהים של 25 סנט... כנראה שאנחנו מסוג האנשים שצריכים לעבוד בשביל הכסף...
מחר אנחנו עוזבים את המלון וחוזרים לנדודים בקרוואן.