נפרדנו ממשפחת כהן ואנחנו ממשיכים בדרכנו עם תמי ואסף, שעד מהרה הופכים להיות בני בית אצלנו בקרוואן, ממש חלק מהמשפחה. נפרדים לשלום בפרימיום אאוטלט בעיר דוסונוויל ומשם אנחנו ממשיכים לכיוון עיירת הזהב הראשונה בארה"ב - העיר דה-לוניגה. אבל קצת לפני, אנחנו מתפנים לתקן את נזקי הקרוואן המטפטף והנוזל שלנו. בעקבות הגשם המטורף שירד בלילה הקודם, חדרו מים לקרוואן. ואם זה לא מספיק, המקרר הפסיק לעבוד. מסתבר שהבטריות של הרכב בקושי מחזיקות מעמד והגיע הזמן להחליף אותן. לאחר מספר שיחות טלפון עם חברת ההשכרה, אנחנו מקבלים אישור להחליף את הבטריות ומתפנים לחיפושים. לא עובר זמן רב ואנחנו מוצאים סוכנות - מעין מוסך - הם בודקים את הבטריות, מאשרים שצריך להחליפן ומיד מוכרים לנו חדשות.. הם מפנים אותנו למוסך מקומי ששם יבצעו את ההחלפה - אנחנו מגיעים למקום הזוי בקצה העיר, מעין מוסך פרטי של שני דרומיים - הם מתקנים מכוניות ובין לבין גם בונים מכוניות מיוחדות למירוצי מכוניות בשטח. הם שמחו להראות לילדים את המכונית מירוץ שבנו. אנחנו היינו בשוק לשמוע את המנוע... תודה לאל שהחלפת הבטריות עברה בשלום, המקרר חזר לעבוד ובגדול , וגם הטלויזיה, שעשתה קולות של נגמרת, חזרה לעבוד כמו שצריך...(לא לזמן ארוך. בימים אלה היא שוב עושה לנו בעיות...). אחרי כל הבוקר הזה, שמחנו להתמקם בקמפ בעיר דה-לוניגה. אני אפילו לא זוכרת את שמו של הקמפ שהיה רחוק מלהיות מפנק, אבל בהחלט מקום שבו יכולנו סוף סוף לנקות, לאוורר את הקרוואן הרטוב, להכין אוכל כמו שצריך ולהתארגן.
למחרת על הבוקר נסענו למרכז העיר דה-לוניגה. העיר הזאת מתהדרת בהסטוריית זהב מאד מרשימה ומכובדת - מפה החלה הבהלה לזהב. לאחר שגילו כאן מרבצי זהב, החליטו המקומיים לנסות את מזלם גם במערב. בעיר דה-לוניגה יש עדיין מרבצי זהב פעילים. חגי לקח את הילדים למכרה כזה ובאותו זמן תמי ואני התפנינו לבילוי זוגי מרגש במכבסה המקומית עם הררי כביסות. מי היה מאמין ששתינו נעשה כביסה ביחד באמריקה...איזה כייף!
הסיור במכרה אורך כשעה ובסופו הילדים התנסו בחיפוש זהב. כולם היו מרוצים ויצאו מהמכרה עם גרגירי זהב למזכרת (לא משהו שנתעשר ממנו....). תמי ואני זכינו לשעתיים וחצי מפנקות במכבסה (עם חפירות מסיביות של מנהל המכבסה שהתעניין בנו ושאל שאלות על ישראל. הוא גם התעקש שנדבר בטלפון עם החבר היהודי שלו, ואכן דיברתי עם איתו, איחלתי לו חג שמח...) בין לבין הספקנו לשתות קפה ולנשנש דונאטס בסניף דנקין דונאטס הסמוך.
לאחר שהכביסה היתה מוכנה והחבר'ה חזרו מהמכרה, יצאנו לדרך לכיוון פארק המדינה -מפלי אמיקלולה.
מפלים מרשימים ביותר שנמצאים במרחק לא רק מהעיר. בדרך המראות מתחילים להשתנות, נוף הררי מכל עבר, חוות ירוקות ומלא מלא מים. האיזור הזה של ג'ורג'יה מאד מזכיר לנו את הצפון.
הגענו למגרש החנייה ומיד התחלנו בעלייה - יותר מ-700 מדרגות, עד לראש המפלים. כל הדרך עוברת על מסלולי דק ומדרגות עץ. מקסים. כשמגיעים למעלה, אפשר כבר לראות באופק את תחילתם של הרי הסמוקי'ס אליהם נגיע בעוד יומיים.
למחרת על הבוקר נסענו למרכז העיר דה-לוניגה. העיר הזאת מתהדרת בהסטוריית זהב מאד מרשימה ומכובדת - מפה החלה הבהלה לזהב. לאחר שגילו כאן מרבצי זהב, החליטו המקומיים לנסות את מזלם גם במערב. בעיר דה-לוניגה יש עדיין מרבצי זהב פעילים. חגי לקח את הילדים למכרה כזה ובאותו זמן תמי ואני התפנינו לבילוי זוגי מרגש במכבסה המקומית עם הררי כביסות. מי היה מאמין ששתינו נעשה כביסה ביחד באמריקה...איזה כייף!
הסיור במכרה אורך כשעה ובסופו הילדים התנסו בחיפוש זהב. כולם היו מרוצים ויצאו מהמכרה עם גרגירי זהב למזכרת (לא משהו שנתעשר ממנו....). תמי ואני זכינו לשעתיים וחצי מפנקות במכבסה (עם חפירות מסיביות של מנהל המכבסה שהתעניין בנו ושאל שאלות על ישראל. הוא גם התעקש שנדבר בטלפון עם החבר היהודי שלו, ואכן דיברתי עם איתו, איחלתי לו חג שמח...) בין לבין הספקנו לשתות קפה ולנשנש דונאטס בסניף דנקין דונאטס הסמוך.
לאחר שהכביסה היתה מוכנה והחבר'ה חזרו מהמכרה, יצאנו לדרך לכיוון פארק המדינה -מפלי אמיקלולה.
מפלים מרשימים ביותר שנמצאים במרחק לא רק מהעיר. בדרך המראות מתחילים להשתנות, נוף הררי מכל עבר, חוות ירוקות ומלא מלא מים. האיזור הזה של ג'ורג'יה מאד מזכיר לנו את הצפון.
הגענו למגרש החנייה ומיד התחלנו בעלייה - יותר מ-700 מדרגות, עד לראש המפלים. כל הדרך עוברת על מסלולי דק ומדרגות עץ. מקסים. כשמגיעים למעלה, אפשר כבר לראות באופק את תחילתם של הרי הסמוקי'ס אליהם נגיע בעוד יומיים.
חיכיתי לראות את אוצר הזהב שהילדים מצאו במכרה גם זו חוויה יוצאת דופן וחוץ מזה כרגיל הילדים כל כך גדולים תענוג!! המשיכו לבלות אני כבר מתחילה לספור עוד 7 שבועות!!! ותיכף נתחיל לספור ימים עד שובכם. בינתיים כל טוב נשיקות ואהבה ביי
השבמחק